Monday, September 28, 2015

ב"ה

להיות מחמיר

המחמירים בחומרות שהמציאו תמול שלשום, שאבותינו לא ידעו, הם בד"כ יהודים בעלי כוונות טובות, החושבים כי אנו בגלות וכי המקדש אינו עומד ולכן אנו לא יכולים לעשות את המצוות הכרוכות במקדש. הם מרגישים חוסר כי הם מתגעגעים לעשיית המצוות הכרוכות בארץ ישראל ובמקדש, והם מנסים להשלים את החוסר בעשיית "חומרות" וכל מיני מנהגים. הם אינם רואים ואינם יודעים כי הגוף הוא המקדש וכי הגוף הוא היקום כולו.  לכן, המקדש מעולם לא נחרב.

המחמירים, בלא כוונה רעה, גורמים לחומר ממנו העולם הגשמי עשוי להיות כבד, מסורבל, רב-רבדים ועכור. חומר זה הוא התבל והבסיס המושלם לרשע ולצורות חיים ירודות.

על המחמירים לדעת כי:

ישראל  = 541 = המצות

אנו, ישראל, המצות. כל דבר שישראל עושה הוא עשיית המצות. יש להדר פחות ולהדר יותר,אבל כל דבר שישראל עושה הוא עשיית המצות בהכרח.

במקום להרבות בחומרות, עלינו לנהוג ברחמים יתרים. עלינו לרחם על כל בעל גוף, העשוי לסבול בעולם הגשמי אם לא נגביר את הרחמים. כך, אנו גורמים לחומר להתעדן, דהיינו אנו עושים עדן בעולם הזה ממש.

אם במקום להכביד על הבריאה בכל מיני חומרות מיותרות ובמקום להחמיר, היינו מרחמים על היצורים בעלי גופי חומר; היינו מעלים את כל החומר ממנו העולם הגשמי עשוי, והמחרים (ריבוי של מחר, העתיד) שלנו יהיו מוארים יותר.

Join the Blue Ribbon Online Free Speech Campaign
Join the Blue Ribbon Online Free Speech Campaign!