Wednesday, July 01, 2015

ב"ה

כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב – בראשית ג:י"ט

ברכות רבות מצאתי בתורה, ברוך ה' ישתבח שמו לעולם ועד. אך, עד שהבנתי ברכה זאת, לא מצאתי מנוח.

כל עוד הרוח שלנו מתרוממת ומתנשאת מעל העפר, אין לנו שליטה בחומר ואנו עבדים לחומר. הגרוע מכל: לא נוכל לעזור לזולת בעת צרה כי שליטתנו בחומר מוגבלת. פשוט אין בידינו כדי לעזור לעולם הזקוק לסיוע.

רק כאשר אנו חווים את עצמנו כעפר הארץ, אנו מוצאים את מנוחתנו וחוזרים לשלוט בגורלנו ובמתרחש בעולמנו. להיות עפר זה להיות כל העפר ביקום.

בכל מקום בו כתובה אות סופית, הכוונה היא לערך של האות הסופית.

יקום = 716 = קיום = בן דוד
= שבת דוד = אוהב שבת

השב אל העפר לומד בכולל של משה רבנו ויודע את סוד הפרה האדֻמה.

השיבה אל העפר היא לעשות שבת ממש והיא ישוב הארץ.

רק כשאנו מזדהים לגמרי עם העפר והאבק אנו יכולים לעזור לאחרים באמת.  אז נוכל לשלוט על  עצמנו בהיותנו העפר. אנו חווים את עצמנו כעפר. כאשר אנו חוזרים לרמה של עפר, גופנו יכול לקבל כל צורה כדי לענות על תקוותיהם ותפילותיהם של בני האדם. המסוגלוּת להעשות מה שהזולת צריך או חפץ בו בטהרה, היא כל שמחתנו. אנחנו לא יכולים להטיל את רצוננו על החומר ולצוות עליו לקבל את הצורות שהיינו רוצים ממקום של התנשאות על החומר. אנו חייבים לחוות את היותנו עפר. האם אתם חושבים כי העפר דומם ואינו יודע כי הוא קיָם? כמה אתם טועים!

המילה 'מסוגל' כתובה כך בעברית נכונה:
 מְסֻגָּל

מסגל = 133 = יְהֹוָה
= י + שוא נע + ה + חלם + ו + קמץ + ה
= 2131 = 133

משה = 345 = הספר = שולט

אבק = 103 = נחמה = מנחה
= עלץ ארץ  = 2101 = 103
= יסגל = סגלי = העתיק הקדוש בעל
= העתיק הקדוש בלע

עפר = 350 = ספרי = שמי = השולט
= חמר* ארץ = 1349 =350 = בעל חמר
= ארץ מחר = כל יצר = כל מסר
= כל מכל דור = כל כפר
= חזה כל עיר = כל הכרעה
= נכריע = סוד נכרי = נהיה עיר
= יודע כל דור = כל דור הוה עד

*בעברית נכונה המילה 'חומר' כתובה בחלם חסר כך: חֹמֶר.

**העפר = 355 = מחשבה = שנה
= ספריה = פרעה = עפרה
= כל היצר = יליד שמי שמים

**העפר = 355 = היא גם הגימטריה של "ספירה". על האדם המבקש להיות עבד הויה לרדת מהספירות, לוותר על הרצון לרחף ולהתנשא ברוחניות ולרדת אל רמת העפר. כי בעפר כל הקדושים נטמנים. שמי השמים הם העפר והעפר הוא שמי השמים. השפל הוא שיא רום מעלה. כאן, בעפר אנו מוצאים את מנוחת נשמותינו וכאן אנו חוזרים אל מלוא כחותינו – כדי לשרת את הבריאה.

שפל = 410 = קדוש = שמי השמים בארץ
= 2408 = בת האב  = עפר השמים בארץ
= העפר ספר האדם לעד = 1409 = 410

מעפר = 390 = השכינה = זכר ונקבה

מהעפר = 395 = נשמה = כל הספר
= שופט = פשוט = דוד ושלמה
 
כל עפר = 400 = ת = שק = קש = רר
= רקק = הנשמה = משה הכל = כל ספרי
= אם ובת השכינה = 1399 = 400
= עפר אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +
יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +
קוף ריש שין שין תו = 350 + 11039
= 11,389 = 400 = פשט הפשוטים
= 400 = פשט העתיקה הקדושה
= אנחנו פה אנחנו פה = מקימי מקימי

עפר הארץ = 1456 = 457
= כל אות = כלו ישעיהו
= ישעיהו נדב = אתנו

להיות העפר הרמה בה אנו מוזמנים להיות "אתנו", היינו אם כל הצדיקים תושבי הארץ לעד ולנצח נצחים. וזאת השבת. העפר הוא שדה המנוחה של כל אלה שרצו לשרת את האנושות בכל מאֹדם. ברמת העפר אנו נהיים השליטים על החומר ואפשר לקבל על גופנו כל צורה, כרצונך, *למען הזולת*, לפי צרכיהם וחפציהם הטהורים.

מְקִימִי מֵעָפָר דָּל

מקימי = 200 = ר = צדוק
= צדקו = אנחנו פה

מעפר דל = 424 = לבב מעפר = קדש הקדשים
= 1423 = 424 = אברהם יצחק וישעיהו
= את אברהם ויצחק = את מלאך המות***
= בלב השכינה = בלב זכר ונקבה

***מלאך המות הוא אינו מה שחשבנו.
מלאך המות = 1022 = 23 = מלאך אמתי
= להיות מלאך = לישראל אמתי
= אברהם ויצחק = חיה = החי

מקימי מעפר דל = 624 = אוהבים
= חוה אדם = הגוים = דוד האדם
= אוהב האדם = ידים

וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה

ונפשי = 446 = האמת = מות
= ממש כל הוה = ישע כל זוג

לכל תהיה = 500 = ך = היתה לכל
תהיה ועד = עוד תהיה = נולדתי
יודע קדשו = קדשו הוה עד = שר

כעפר = 370 = משל = קיסר

אתנחתא סוף פסוק