Friday, April 17, 2009

השבחת אנוש ציונית – שיכונים ממשלתיים בישראל

רבות מספור העדויות בחברה הישראלית על כי מפלגת העבודה הציונית [בגלגוליה השונים] לא רק יזמה את התכנית המשוקצת של השבחת היהודים מטעם הוותיקן ובידי יהודים נאמנים לוותיקן, אלא גם מפעילה תכנית זאת, נכון לעכשיו.

מאז פנייתו של תיאודור הרצל לכנסיה הרומית-קתולית בווינה בהצעתו לארגן להם פתרון לבעיה היהודית, היו אנשי הוותיקן מעורבים פעילים בציונות. לימדו אותנו כי הרצל שינה את דעתו בהשפעת פרשת דרייפוס ולא האמין עוד כי גויי-אירופה בכלל, והכנסיה הרומית-קתולית בפרט, יוכלו/ירצו לעזור בהגשמת תוכניתו למען היהודים. אפילו אם נניח כך, בכנסיה מעולם לא סברו כי נסתיים תפקידם ביצירת הישות הישראלית – שנועדה להיות מחנה הריכוז היהודי הגדול והמוסווה ביותר בעולם. כל ההבדל בין "העבודה משחררת" [Arbeit macht Frei, הסיסמה בשערי המחנות הנאציים] לבין מפלגת העבודה הציונית מסתמן בדרגה ובמהירות.

ברשימה זאת נתרכז בשיכונים הממשלתיים בישראל.

העליתי תצלומים של שיכוני עמידר בצפת אל שלושה שרתים; כך יוכל הקורא לבחור בתוכנה המועדפת. ב-Flickr יש הגבלה של מספר התצלומים מדי חודש, לכן האלבום בשרת זה איננו כה מפורט כמו שני האחרים. אחד מן הבניינים אותם צילמתי, "עופר 214", הוא בניין מגורינו. שימו לב לכיתובים תחת התמונות. כמו כן,
שימו לב לכיתוב "AMIDAR HOUSING IN TZFAT" על הסרגל השמאלי.

http://s672.photobucket.com/albums/vv82/Doreen_Dotan/

http://www2.snapfish.ie/ thumbnailshare/AlbumID= 255674030/a=163223906_ 163223906/t_=

http://www.flickr.com/photos/ 36442463@N03/

רק בגלל מגבלותיי הפיזיות לא הגשתי לקורא תצלומים במגוון רחב יותר, שוברי-לב ונוראים באותה מידה, של בניינים רבים נוספים בכל שכונות צפת. תנאים כאלה (או אף גרועים יותר) שוררים ברבות מערי הפיתוח ובשכונות המצוקה העירוניות בכל רחבי ישראל.

ברור מאד כי התנאים בשיכונים הממשלתיים בישראל תוכננו לשבור את רוחם של המתגוררים בהם ולגרום להם תחושות של חוסר אונים וחוסר תקווה. כך מעודדים בנו דיכאון וזעם עקר המובילים לעבריינות-מותרות ושימוש בסמים.

צפת נמצאת במקום נכבד ברשימה השחורה הרב-שנתית של הוותיקן; היא הוכנסה לרשימה זאת לפחות מאז גירוש ספרד ופורטוגל. חלק מן המגורשים התיישבו שם במפנה המאה ה-16 למא"ה. הפליטים הצטרפו לקהילה היהודית הקטנה שגרה בצפת דורות רבים – בתקווה לבנות שם את חייהם וללמוד תורה, ובכלל זה קבלה, באין מחריד. מהוותיקן נשלח סוכן ישועי(Jesuit), יצחק לוריא, להסתנן לחוגי המקובלים שבאו לצפת ולהרוס אותם מבפנים. דעתם של אנשי הכנסייה לא נחה, גם כאשר לוריא הצליח להסיט ביעילות את תשוקת היהודים ללימוד תורת-אמת אל הבל המסתורין, והם המשיכו לפקוח עין על צפת במשך שנים רבות; הם וידאו כי כל נסיון להפיח אש בגחלת העוממת של לימוד תורת-אמת יושקע מיידית בבוץ.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 למא"ה העדיפה משפחת רוטשילד השבתאית לתמוך דוקא בראש-פנה הסמוכה, במקום לעזור לצפת השוקעת ולבנותה.

אדם שבא מאחת מהקבוצות בהן יש סבירות גבוהה לשימור האמיתות הקדומות ומתגורר בצפת, הוא מטווח פעמיים – אלא אם כן הוכיח את נאמנותו לחזון הציוני בהעדפה של עבודה על לימוד תורה. יהודי דתי המתקשר לאחת מהקבוצות שבלעו במלואה את הקבלה הלוריאנית המזויפת זוכה גם הוא להגנה מסוימת. הפיכת אדם לחילוני גמור, מכור לחומרנות, או היותו "דתי" המקיים את תורת הנסתר הלובשת מעטה של יהדות וכוללת את השיטה הלוריאנית, מספקות את רצון הוותיקן: הוא עוסק די הצורך בהבלים ואין חשש כי יחזור לדרך התורה האמיתית.

הצפויים להרס איטי ורב-ייסורים הם: עדות המזרח, יהודי תימן, יהודי אתיופיה, כל משפחה דתית המסרבת לקיים יהדות ממשלתית וכן, כצפוי בכל תוכנית השבחה, הזקנים והנכים. המטרות העיקריות של הציונות-נתמכת-הוותיקן הן האוכלוסיות היהודיות הקדומות, הנושאות בקרבן את מורשת יהדות התורה האמיתית וטרם ספגו את הערכים האירופיים.

הסכסוך עם הערבים במזרח התיכון הוא מסך עשן. הערבים אינם המטרה העיקרית של הציונים-נתמכי-הוותיקן. הם רק "בשר-תותחים", חיילים חד-פעמיים. אם על הוותיקן ליצור מצב בו מאה ערבים, או אלף ערבים, ייהרגו כדי שיהודי אחד ימות או יושפל מוסרית, הם ייראו בכך קורבן ראוי. כמה חוקרי-וותיקן, כמו וולטר ויית, אף מרחיקים לכת וטוענים כי האיסלם נוצר ע"י הוותיקן כדי להקים צבא שיופעל נגד היהודים בארץ הקודש.

הסכסוך היהודי-ערבי טופח לאורך שנות המנדט הבריטי כדי להשפיל מוסרית את היהודים, ע"י הפיכתם ללוחמים גסי-נפש (תדמית "הישראלי הקשוח"), וגם כדי להציג את כלל היהודים בעולם כצמאים לכוח ולממון העשויים לאחוז בכל אלימות אם רק יוכלו. הסכסוך עם הערבים עוצב כך שהכחדתם האיטית של היהודים בארץ ישראל תוכל להימשך בצנעה; וגם אם יבחינו בה, עמי העולם לא יתרגשו – כי הם יחשבו שקבלנו את המגיע לנו.

חשוב מאד לזכור כי רבים מתושבי השיכונים הממשלתיים בישראל הם אנשים מבוגרים שערכו עליהם ניסויים בילדותם. הקרינה שספגו (והאל יודע מה עוד הם קבלו) עשתה רבים מהם לבלתי-כשירים להתפרנס בכבוד. סביר להניח כי אצל רבים שובשו גם תפקודיהם ההוריים במידה מסוימת עקב חבלותיהם. במקום לקבל עזרה וייעוץ מתוך הבנה, הם הושפלו והודבקה עליהם תווית של אזרחים-סוג-ב. כמובן, הסיבה האמיתית למיעוט יכולתם לא פורסמה מעולם. הישראלי למד כי הם "כאלה" בגלל פגם גנטי כלשהו.

ההרשמה למוסדות החינוך כפופה לצמידות גיאוגרפית בלתי מתפשרת. ילד החובש את ספסל בית הספר בעיר מגוריו, חייב ללכת לבית הספר הסמוך לביתו. המורים הפחות מוכשרים מופנים, כמה אופייני, לבתי הספר של שכונות המצוקה. השפעות הפגיעה השיטתית והמתמשכת באוכלוסיות "מטווחות" גורמות לתקשורת אישית לקויה בין ההורים, וילדיהם (בלי חריג) מגיבים בהתאם. ילדים אלה צפויים, ברוב המקרים, להיכשל בלימודים, להפגין בעיות אישיות, לשאת תווית "טעון-טיפוח" ולצרוך תרופות נגד היפראקטיביות.

רק הודות לעקשנות הרוח היהודית אין השפעות אלו ניכרות יותר. קיום תוכנית השבחה המופעלת במלוא הקיטור בארץ ישראל מוסווה ע"י הצלחה חוזרת ונשנית של כמה ילדים, בדרך כלשהי, להשלים את לימודיהם ולצאת משכונות המצוקה (המתוכננות לרושש את תושביהן, כלכלית ותרבותית) נגד כל הסיכויים.

קשה להבחין בתוכנית ההשבחה המופעלת בישראל מסיבה נוספת: השיטה שנבחרה להכחיד את קבוצות היהודים ה-"מיותרים" היא ריסוק איטי. אין עדות להיעלמות פתאומית של אנשים רבים או להתמוטטותם ברחוב. שיטה זאת מסתווה ביעילות וגם מסייעת לכמה ענפי תעשיה, חוקיים ובלתי חוקיים, לשגשג.

הישראלים מחונכים לבוז לבלתי-כשירים. ההתייחסות הגורפת כלפיהם בתקשורת היא "אוכלוסיות חלשות", "ראויים לרחמים". הבוז לרש והזלזול בו – אינן מידות יהודיות. בני עמנו נמדדו תמיד על פי האופי, החוכמה, הלימוד והמעשים הטובים שלהם, ולא לפי חשבון הבנק ומדרגת המס. החדרת "ערכי העמל" הפרוטסטנטיים, המעריכים אדם רק על פי תרומתו הכלכלית, במקום ערכי עם ישראל האמיתיים, היא חלק מרכזי בתוכנית המתמשכת של עקירת ערכי היהדות והריסתם.

הציונות היא רצח-עם תרבותי. היא איננה מועידה להרג את כל היהודים, אלא רק את הנאחזים בקודשי ישראל מקדמת דנא, המייחסים להם חשיבות רבה מכל ערכי האירו-גויים. הציונות היא תוכנית לרצח-עם המכוונת כלפי יהודי היהדות. היא מתירה ליהודים הנוטשים את המסורת להתקיים בחיים נוחים למדי – אם גם מנוערים מרוחניות ומפוקפקים במוסריות.

שיכונם של יהודים מסורתיים בתנאי מגורים המכרסמים בכבודם, בריאותם, חוסנם הרגשי ויכולתם לתת לילדיהם סיכוי הוגן לחיים מאושרים ומלאים – הוא מרכיב ראשי בתוכנית הציונית להרוס את התרבות היהודית. המסר הציוני הוא ברור: אמץ את ערכיה של אירופה, או תהיה גוסס עם בני ביתך בייסורים ממושכים ואיש לא יבוא לעזרתך – כי את זעקותיך מחרישות צעקותיהם של הפלשתינאים.

דורין אלן בל-דותן, צפת / תרגום: דניאל דותןן

Join the Blue Ribbon Online Free Speech Campaign
Join the Blue Ribbon Online Free Speech Campaign!