דיני נפשות - פרק
ג
כתבתי לאורנה בן דור:
אורנה, צפיתי בפרק השלישי של "דיני נפשות". הייתי
צריכה להפסיק באמצע השידור ופשוט לנשום כמה רגעים. נורא קשה לספוג כל כך הרבה אמת
נוראית בבת אחת. אבל עלינו לאזור עוז ולהסתכל בעובדות מפרצוף המכוער שלה.
אני בטוחה כי גם לך ולצוות ערוץ 10 היה קשה עד מאד לעשות את
הסדרה. אני לא יודעת אם יש איזה פרס רשמי על עבודה למען הציבור כזאת, אבל בהחלט
מגיע לך ולעמיתיך.
לא עזר לי לראות את האולם בו אני נשפטת בגין "העלבת
עובד ציבור". גם לא היה לי נעים לשמוע את שם הפרקליטה התובעת אותי בחשיפת
"עובדה".
אענה לציבור על השאלה: מי עוד נהנה מאותה חסינות ששופטים
מושחתים נהנים ממנה? פקידי סעד מושחתים ואלימים המתעללים וסוחרים בילדים נהנים
מחסינות שאפילו עולה על זאת של שופטים מושחתים. על הציבור לחקור למה ומדוע זה נכון.
טראומות שאומות עוברות משאירות צלקות בנפשות צאצאי אותן
האומות במשך דורות רבנים.
אין לי ספק כי העם היהודי עדין לא נרפא מטראומות
האינקוויזיציה. אני מתחילה להבין כי זה לא היה נבון מצדנו להקים מדינה מתוך טראומה
כי אנו משחזירים את הטראומות כל עוד אנו לא התמודדנו אתן. הנה, אנו רואים כי הקמנו
את האינקוויזיציה מחדש במדינת ישראל והנה אנו מנסים לגבור עליה.
זה בדיוק אותו דבר לגבי השואה. אנו מתיחסים לערבים כמו
שהתיחסו לנו כי אנו מנסים להתמודד עם הטראומה.
עם כל כך פצוע לא מוכן לנהל מדינה תקינה. אנחנו, היהודים,
צריכים טיפול מוסרי ורפואת הגוף והנפש כלל-עמיים.
אני אף פעם לא הערכתי את יוסי ביילן במיוחד. דעתי אודותיו
השתנתה תודות לתכנית. מאד התרשמתי שהוא התחפש ובדק את מערכת המשפטים מבפנים והוא
מוכן לדבר כה גלוי.
מה אגיד אחותי? תרומתך ותרומת עמיתיך בערוץ 10 לרפואת הנפש
של העם היהודי היא אדירה ואנו אסירי תודה לכם על כך. שה' יתברך יברך אתכם וישמור
עליכם.
