Saturday, April 15, 2017



ב"ה

קרבן פסח

כי הזמן הגיע לחד את הקרבנות, עלינו להבין את ענין הקרבנות נכונה, פן נעשה עבירות נוראות ונחטא בפני ה'.

בחלופים הבאים בכל מקום אות סופית כתובה שם הכוונה היא לערך של האות הסופית.

קרבן = ש + בן = 1002
= 3 = ג = בא
= אב = את אם = בתם = בשרך*
= בן כפר = שבת כפר = טהור לכל בן
= יורד לכל בן = דיור שבת עוד
= כר לכל ברך 

*כל קרבן אותו התורה דורשת הוא הקרבת בשרך* - לא הבשר של חיה מתה! ה' אומר לנו כי החיה חייבת להיות תמימה כדי לעורר את לבנו לשאול: העלי לשחוט חיה תמימה? למה ומדוע? האם ה' מבקש ממנו להרוג חיה יפהפיה, תמימה וחסרת אונים? או, שמא, אולי לא הבנתי. אשאל מעם ה' מה רצונו בדבר! ואז ה' מאיר את עינינו ואנו רואים את החלוף כי קרבן = בשרך. ואנחנו רואים ומבינים כי השוחט חיה שוחט את בשרו ושופך את דם עצמו.

כשר* = 520 = בשר חי

בשר כשר הוא בשר חי.  בעל חיים מם אינו כשר!

שבת = 702 = ק + ר = בת
= בן = בת מכל דור = טהור לכל בת

קרבנות = 758 = חנן = בונן 
= ש + בנות = כפר בנות
= טהור לכל בנות = נחת טהור לכל

קרבן פסח = 1150 = 151 = קנא
= מקוה = בשרך נצח

ציטוטים מהתנ"ך אודות הקרבנות:

כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוציא (הוֹצִיאִי) אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה, וָזָבַח
.
כִּי אִם-אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר, שִׁמְעוּ בְקוֹלִי--וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי לְעָם; וַהֲלַכְתֶּם, בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם, לְמַעַן, יִיטַב לָכֶם.
וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם, וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת, בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע; וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר, וְלֹא לְפָנִים.
 - ירמיהו הנביא ז : כ"ב-כ"ד

ירמיהו הנביא, בל נשכח, היה כהן!

 כִּי, לֹא-תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה.
זִבְחֵי אֱלֹהִים, רוּחַ נִשְׁבָּרָה
: לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה-- אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה.
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן;  תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם
.
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל
;  אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים.
תהלים נ"א : י"ח – כ"א

מדובר בקרבנות בשרנו כאשר אנחנו מתאמצים, ואף מסתכנים, לעשות טוב בעולם. מדובר בשריפת השומן בגופינו. מדובר בעשית צדק בלב כליל.

 זֶבַח וּמִנְחָה, לֹא-חָפַצְתָּ אָזְנַיִם, כָּרִיתָ לִּי;
עוֹלָה וַחֲטָאָה, לֹא שָׁאָלְתָּ. – תהלים מ : ז

כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי, וְלֹא-זָבַח; וְדַעַת אֱלֹהִים, מֵעֹלוֹת. - הושע הנביא ו : ו

שָׂנֵאתִי מָאַסְתִּי, חַגֵּיכֶם; וְלֹא אָרִיחַ, בְּעַצְּרֹתֵיכֶם.

הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם-לִי בַמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה--בֵּית יִשְׂרָאֵל.
וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם--כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם.
וְהִגְלֵיתִי אֶתְכֶם, מֵהָלְאָה לְדַמָּשֶׂק: אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי-צְבָאוֹת, שְׁמוֹ. - עמוס הנביא ה'

לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי.
כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי.
לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.   -  ישעיהו הנביא א : י"א-י"ג

שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה-אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם-חֲזִיר, מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן--גַּם-הֵמָּה, בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם, נַפְשָׁם חָפֵצָה.
- ישעיהו הנביא ס"ו: ג