ב"ה

התלמוד הבבלי הוא מקור כל הבעיות בארץ

כל המצב המעוות והעגום בארץ הוא אך ורק בגלל לימודי התלמוד הבבלי בארץ הקודש. התלמוד הבבלי הוא-הוא הגלות. הוא משכן גלות בבל שאנו לוקחים אתנו לכל מקום והוא גורם לנו זוועות בכל מקום. התלמוד הבבלי הוא עבודה זרה ומוזרה שנולדה בלידת עכוז על אדמה זרה. שיטת הלימודים הנקראת פלפול מפתחת מחשבה מעוותת, מעודדת יהירות וגורמת לקהיון רגשות. היא גם גורמת אשליה כי הלומד אותה הוא נורא "מפולפל" וחכם. אי אפשר למול את הלב כל עוד אנו עוסקים בתלמוד. גלי הקול מלימודי התלמוד הבבלי גם גורמים לכל מיני הפרעות בטבע ובחברה.

אי אפשר ללמוד תורת אמת ולגעת במולדת כל עוד אדם מחזיק בתלמוד בכלל ובתלמוד הבבלי בפרט. זה המובן האמתי של: טובל ושרץ בידו.

"הנתיב השני כולל הבנת הקריאה בפירושים רבים אבל הכולל אותם הוא שהם מתגלגלים סביב גלגל הפשט ומקיפים בו מכל צדדיו, כענין המשנה והתלמוד שהם מגידים ביאור פשטי התורה, כענין ערלת הלב שהתורה צותה למול אותו. שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י' טז)

ולפי הפשט לא יתכן לקיים זו המצוה לעולם אם כן צריכה פירוש והוא כמו שנאמר "ומל יי אלקיך את לבבך" וגו' (דברים ל' ו'), ובא אחריו "ושבת עד יי אלקיך". אם כן מלת הלב היא לקיחת דרך אל התשובה לשם ית'. ואין מילת בן שמונת ימים כמוה שאי אפשר לפרשה תשובה כמו שחשבו ערלי הלב וערלי הבשר. ואם כן מילת הילד היא כפשוטה בהכרח והוא לתועלת רבות כבר נתגלו קצתן לנו שבח לאל."

- שבע נתיבות התורה – הרב אברהם אבולעפיה

הלומד תלמוד אינו נחשב אפילו כנמול ולא מגיע לדרגה של נמול.

ב"ה

החזרה מגלות התלמוד הבבלי אל המולדת

עלינו לקרוא את ה"מסורות" הטוענות כי המקדש נחרב והנבואה עברה מהעם בשמן: שקרים וכזבים. אלה לא תיאורים של המציאות, אלא היפנוטי העם ע"י אמירות. היפנוט אנשים ע"י אמירות הוא כישוף גרידא.

ראשית כל:

מקדש = 444 = לב בתי = כסא המשיח

מקדשי = 454 = תמיד = תהלה דוד

מקדש הויה = 470 = עת = יהי אור ויהי אור

= יהי תקון ויהי תקון = 2468 = 470

= יהיח שקוף ויהי שקוף = הוה תמיד

= בת כל חי = כל בת בהוה

המקדש לא נחרב ואינו יכול להחרב כלל. המקדש אינו בנין בו עושים כל מיני טקסים זרים ומוזרים.

אלה חלופים מאד פשוטים. הם גלויים למדי לכל בעל לב ישר הרואה ישירות. כל ילד בן עשר בישראל אמור להיות מסוגל לראות את החלופים האלה.

מדוע רובנו לא רואים אותם? כי הפלפול, צורת המחשבה שלימודי התלמוד הבבלי מפתח, גורם לאדם להיות יותר מדי מתוחכם מכדי לראות בשכל הישר. הלומד תלמוד בבלי חושב בפיתולים ובזיגזגים ונדמה לו כי אלה סימנים של חכמתנו. האמת העצובה היא: אלה סימני מחשבה של אדם לא ישר.

הגלות הבבלית היא בדיוק זאת: המחשבה המונעת מאתנו לראות את התורה בעין ישרה ובלב עניו. לכן, רובנו לא מגיעים לרמת הנבואה כי אנו יותר מדי מתוחכמים מכדי להיות נביאים.

הרב אברהם אבולעפיה הבין היטב את הבעיה. שימו לב כי הוא מגדיר את לימודי התלמוד בדרג מאד נמוך בהשגי התלמיד:

"הנתיב השני כולל הבנת הקריאה בפירושים רבים אבל הכולל אותם הוא שהם מתגלגלים סביב גלגל הפשט ומקיפים בו מכל צדדיו, כענין המשנה והתלמוד שהם מגידים ביאור פשטי התורה, כענין ערלת הלב שהתורה צותה למול אותו. שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" )דברים י' טז(

 ולפי הפשט לא יתכן לקיים זו המצוה לעולם אם כן צריכה פירוש והוא כמו שנאמר "ומל יי אלקיך את לבבך" וגו' (דברים ל' ו'), ובא אחריו "ושבת עד יי אלקיך". אם כן מלת הלב היא לקיחת דרך אל התשובה לשם ית'. ואין מילת בן שמונת ימים כמוה שאי אפשר לפרשה תשובה כמו שחשבו ערלי הלב וערלי הבשר. ואם כן מילת הילד היא כפשוטה בהכרח והוא לתועלת רבות כבר נתגלו קצתן לנו שבח לאל."

-       שבע נתיבות התורה – הרב אברהם אבולעפיה

http://tinyurl.com/je6jsm9

הרב אברהם אבולעפיה אומר, חד וחלק, כי הלומד תלמוד אינו נמול ולא הגיע אף לרמה של תינוק בן שמונה ימים בלימודי התורה.

על המרחם על עצמו ועל הבריאה כולה, לחזור מהדרך המפותלת והאשלייתית של התלמוד הבבלי ולחזור אל הדרך הישרה של התורה.

ב"ה

התלמוד הבבלי הוא-הוא הגלות בבבל

התלמוד הבבלי הוא-הוא הגלות בבבל. הבינו זאת - ותזדעזעו מהאמת הנוראית. התעסקות בתלמוד הבבלי גורמת לתנאים המאפשרים את הגלות להווצר ומנציחה את הגלות. לא יהיה שלום בעולם כל עוד רוב היהודים מתעסקים בתלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי הוא כישוף בבלי וטומאה בבלית. הוא מהווה חוצץ בין המציאות הנוכחית האשלייתית ועולם התנ"ך - הארץ המובטחת.

הגלות בבבל עדין לא נגמרה לרוב היהודים. אפילו היהודים הנמצאים בארץ ישראל אבל, יחד עם זאת, עדין מתעסקים בתלמוד הבבלי עדין בבבל.

כל רגע שיהודי מתעסק בתלמוד הבבלי הוא מפקיר את ארץ הקודש, מתעסק בעבודה זרה וגורם סבל ועיוותים בכל הבריאה.

המבין זאת מזדעזע עד עומק נשמתו ומרחם על עצמו ועל הבריות ומתחנן לה' יתברך להחזיר אותו הביתה. ואכן ה' מחזיר אותו אט אט אל ארץ מולדתו, אל ארץ מכורתו - אל ארץ ישראל.

ב"ה

כל רגע של התעסקות בתלמוד הוא רגע של ביטול תורה, פריקת עול התורה והזנחת וביזוי ארץ ישראל. ארץ ישראל היא שממה כי היהודים עברו לשטח זר ומוזר. התלמוד הוא-הוא הגלות וכל רגע בו היהודים שוהים בגלות הוא רגע של הפקרת ארץ ישראל.

ב"ה

דוד המלך => יד מוהלך

דוד = 14 = יד = אוהב

המלך = 575 = סוד שרה

ישראל = 541 = אמך = שרה לאה

= אהל שרה

מלך ישראל = 1112 = בעלי = יציב

דוד מלך ישראל = 1125 = 126 = קכו

הויה המלכה

דוד הלך הוא יד שרה אמנו המוהלת את לבנו באהבה כדי שנאהב.

הלא ראית זאת? הדבר די גלוי בביטוי דוד המלך. איך לא ראית זאת? למה ומדוע? אם אתה עדין מחכה לאיזה מלך שיבוא למלוך עלינו כדרכי הגויים, סימן כי הלב שלך עדין כל כך מלא אבנים שלא אפילו התחלת את תהליך המילה. כי אם היית עובר את המילה, היית יודע זאת.

אגיד לך למה לא ראית זאת. כי אתה מתעסק בתלמוד הבבלי ומבטל לימודי התורה. אפילו לא הגעת לרמה של שלב הברית.

אני מצטערת כי עלי לדבר אתך בנזיפה. הבריות סבלו די בגלל פריקת עול התורה שלך. כל רגע בו יהודי עוסק בתלמוד, הוא רגע של ביטול תורה.

ב"ה

תקון התלמוד הוא התקון האחרון

תקון התלמוד הוא התקון האחרון = 3834 = 837

= אלוף = יחוד גוף = כח גוף = כח גורם =  הגוף החי

= לשון נשמתי = 1836 = 837 = שרש לשון

= אצילות מכל דור = אציל עולם

= רזי כתר = רזי תחביר

= רזי צלך = ראה כתר העתיקה הקדושה

= האמת ישועה = 837

= תקון בחיים = אור בחיים

הנה תקון התלמוד כבר בא.

תקון התלמוד = 1691 = 692 = נולד בם

= מוליד בם = יודע בם = יודע תקון הנשמה

= יודע תקון נשמה = יודע כל תקון משה

= אור פני משה

הנה תקון תלמוד = הנה תקון מולדת

= 1746 = 747 = זמן = להבין = מקראות

= תקון תלמוד עולם שמחה = 2745

= תקון תלמוד עולם גשמי

= שבת שלשה אבות

הנה תקון התלמוד = 1751 = 752

= תקון התלמוד עולם שמחה

= 2750 = 752  = שבת שלשה האבות

= תקון התלמוד עולם גשמי

= המקראות = הזמן = כל שבת

תקון התלמוד כבר בא = 1916

= 917 = שם טוב = שם זהה

= חשבון ע"ב האותיות = הוה אתך

הנה תקון התלמוד כבר = 1973 = 974

= דעץ

בא = 3 = אב = את אם = אם ישעיהו

= את על אדמתנו = 1002 = 3 = אשר אשר

= קבץ = שם ארץ = 2001 = 3

כבר בא = 225 = הכר = היורד

= אהיה צדיק = הדיור

= דוריה = הטהור =

= קבץ ספר דברי הימים = 2223

= 225 = ארץ ספר דברי הימים שם

= 3222 = 225

ב"ה

מגדלי בבל נופלים

כל הכתוב בתנ"ך אודות בבל ונגד הרשע בבבל, למעשה כתוב אודות התלמוד הבבלי.

העליה לארץ ישראל היא היציאה מן האשליות והכישוף של התלמוד הבבלי והכרה כי פרושי התנ"ך בו הם שקריים ומלאי כעס, שינאה וטינה. גרוע מכך, הפרושים של התורה מלבבות מבולבלים הם האב והאם של כל הכיעור בבריאה.

התלמוד הבבלי נולד מלבבות מבולבלים והוא מוליד לבבות מבולבלים. התלמוד הבבלי הוא משכן גלות בבל שרשעים נושאים אתם ממקום למקום. הם מעתיקים את מקומם לעתים קרובות ונעים ונדים,  כי הגויים שהם מיצרים מהתלמוד שלהם שונאים אותם והם לא רצויים בכל ארץ – כולל בארץ ישראל, ארץ הקודש.

התלמוד הוא לא משנה תורה ולא תורה שבעל פה. משנה תורה הוא ספר דברים. תורה שבעל פה היא ההשראה שאנו מקבלים כשאנו לומדים תנ"ך.

התלמוד הוא רק זיוף וכישוף בבלי.

השמים והארץ, היפים להפליא, הם בני התורה (הנקראת "טרה" בפי הגויים). הערים, ג'ונגל הבטון, וכל הקור, הסכנה והזיוף אשר בהן, הם התולדה של לומדי התלמוד הבבלי.

מגדלים גבוהים אינם יציבים. ב"ה זמן גאולתנו הגיע והם כבר מתפרקים ונופלים. כל המגדלים בעולם, כל המרכזים של הכח הגס והעסקים מבוססים על שקר וכזב וכל זיוף וכישוף בעולם נובע  מהתלמוד. כל זה מתפרק וכבר נופל.

רק היושבים על העפר ארץ הקודש, והחיים בתוכה, יעברו את הימים הקשים הבאים על הארץ לטהר אותה.

יהודי יכול להיות רב ידוע ועשיר והוא יכול להיות בעל בית בעיר ירושלים, אבל לא תהיה לו שום אחוזה בארץ הקודש אם הוא לא כולו מיושב בארץ הקודש דהיינו, בתנ"ך ואך ורק בתנ"ך.

רק החוזרים אל הגן יהיו מוגנים מן הימים הנוראים הבאים עלינו שיפרקו את מגדלי בבל ויטהרו את הארץ.

אין מקום לדאגה פן הכתוב בתורה אינו מעודכן. האמת בתורה היא נצחית ומתאימה לכל זמן ולכל רמה של התפתחות טכנולוגית.

נכון, יש סלעים והרים ונהרות בארץ הקודש. היא אינה כולה סוואנה. אולם, גם החכמה המובילה אותנו דרך המקומות המאתגרים אותנו בארץ הקודש נמצאת בתורה.

ה' שומר על תושבי הארץ ומגן עלינו בשלום ובאהבה נצחיים. כבר נצחנו.

גן עדן = 1477 = הטעמים מגן = המטעים מגן

= עדן מגנים

גן עדן הוא מקומנו המוגן.

ב"ה

סעודת לויתן ושור הבר בט"ו בשבט

סעד = 134 = דקל = עולם שמחה עד

= 1133 = 134 = עולם גשמי עד

סועד = 140 = הקהל = קהלה = פס

= פני = ממני

סעודת = 540 = שמר = הנה מולדת

= לקדש מימיו

סעודת העתיק הקדוש = 1540 = 541

= ישראל = אמך = המצות = ראשי יהודה

= הממלכות = ך + קמץ = אהל שרה

= שרה לאה = מאשר = אשר לי

סעודת מצוה = 681 = אפם = כסאם

לויתן = 1146 = ירושלם

הלויתן = 1151 = 152 = נקב

= כל ארץ

לויתנ = 496 = מלכות = צות

אילן = 741 = אמן = את שלי

= ספר ישעיה = את כל פרי

= כל פרי ישעיה

אילנות = 497 = צאות = אצות = אות צ

= מכל אות = א + לויתנ

האילנות = 502 = בשר

= אילנות בבשרך = 1501 = 502

= אשר עלץ

שור הבר = 713 = יגן = אבין

= תשובה = שבתאי

= בן עתיקה הקדושה = 1712 = 713

= שבת העתיקה הקדושה

בשר שור הבר = 1215 = 216 = דברי

= הוא פרי בראשית = פרי בראשית בי

= האילנות שור הבר = אילנות התשובה

= אור חשן = תקון שאר הבשר

= 2214 = דוד בך

סעודת לויתן ושור הבר = 2410 = 412

= בית = בתי

התורה כתובה בכתב דעץ = 2447 = 449

= המקדש = מקדשה = מקדש בבשרך

יש דברים שאינני יכולה לכתוב במפורש. אשרי המבינים. בינתיים על המבקש לחוות את הדברים העדינים בתורה ובבריאה ובלבו לקבל עצה טובה ולאכול פירות האילנות ועשב ואצות הים ולא בשר מן החי.

פירות האילנות = 1198 = 199 = הצדק

= צדק בבשרך

עשב = 372 = שבע = כרצונו

= חסד מכל דור = חסד כפר

= יצר חסד = מסר חסד

ב"ה

משיח בן דוד הוא גוינו

גו = 9 = ט = אח = חשן = 1008

= 9 = חתם

בעל גו = 111 = אל"פ = ממלא = עולה

= קוה = בעגול = טל חסד = פה הויה

= כסא יהודה = סוד ספר מלכים

= 1110 = 111 = לדה כנסת ישראל

= גאלה כנסת ישראל = גו ארץ

גוי* = 19 = חוה = אחי = אחוד = הוגה

= עולם חדש = 1018 = 19 = ישב עולם

= העתיק הקדוש חי = העתיק הקדוש בהוה

= אתם זוג העתיק הקדוש = 2017 = 19

= דוד בבשרך

*גם במובן של הגו שלי

דוד = 14 = אוהב = הגו = החשן

= 1013 = 14 = חתם בבשרך = 2012

= 14 = העתיק הקדוש אהבה

= העתיק הקדוש אחד

דוד המלך = 589 = גופך = העתק הגו

אוהב הגו = 28 = יחוד = כח = חיי = ידיד

= הויה אתם = 1027 = 28 = חוזה הרצון

גוינו = 75 = מלה = מהל = כנה = כהנ

= גוי כלו = גוי להויה = אני דוד

= אני הגו = משיח בן דוד = 1074

= 75 = העתיק הקדוש מתגלם  = 2073

= העתיק הקדוש חולל = אתם חכמה

= גיל לב = לב גדול

בן משיח = 1060 = 61 = אני = הנאה

= נוה = נבט = אנו כל בית ישראל

גופינו = 155 = קנה = נעלה

= גופי כלו = גופי להויה

אוהבי גוי = 43 = גדול = ידידיה

בן = 702 = שבת = בת מכל דור

= התפתחות בת = ברך

ענג = 123 = כל חכמה

ענוגי = 139 = קלט = לקט = הדלק = גפנו

= גוי עמי = גוי אליהו הנביא

משיח = 358 = נחש = השמחה = ענג לכל גופינו

בריאות כל גו = 678 = הנביאים

בריאות לכל גוינו = 774 = עדן = יד ימין

= דמיון הגו = בת שבע = יוחנן

גו האשה = 320 = ישי = שהיה

גוי האשה = 330 = חוה האשה = של

= שיהיה

גוף = 809 = גו נשמתי  = רחם עתיק הקדוש

= 1808 = 809 = אדם פרי בראשית
= העתיק הקדוש ברא אדם

הגוף = 814 = נשמתי הגו = נשמתי דוד

= אוהב נשמתי = צדיקים = צוחקים

= עמך צדיק = עמך צוחק

לדאבוני הרב, יש הרבה יהודים, במיוחד אלה ההוגים בתלמוד הבבלי ומזניחים את לימודי החומש, השונאים את הגויים, שונאים נשים וחושבים כי גופיהם טמאים. הם אינם מבינים את הפנימיות של השרש ט-מ-א.

טמא = 50 = כל = מי = דמו = אדמה

= קבוץ + קמץ = 2048 = 50 = במח

= אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +

יוד כף למד מם נון סמך עין פא צדי +

קוף ריש שין שין תו = 11,039 = 50

אותם הרעיונות המעוותים אודות טומאת הגוף משמשים בסיס לנצרות ולאיסלם. הנצרות והאיסלם משקפים אלינו את הטעויות שלנו בהגזמה. עם זאת, יש יהודים המסרבים להבין את הרמזים העבים. מקורם בהבנות שגויות של יהודים מלאי שינאה וטינה. אותם יהודים מבקשים את משיח בן דוד. ואין להם שמץ של מושג מה הם מבקשים. אותם יהודים מזלזלים לא רק בערכן של נשים, אלא אף בחייהן. ודאי, הם משלמים מס שפתיים כדי להיראות אדיבים ועדינים. אולם, מעשיהם מגלים את הרוחש בלבם ואין מנוס מהאמת. הם מלאי שינאה וטינה ולומדים את התורה בכוונות ורגשות שליליים ביותר. לכן, הם מגיעים למסקנות שגויות ואינם מזהים בתלמוד את הפסוקים המזויפים והשקריים.

אין בריה יותר נעלה מגוף האשה. המזלזל בגוף האשה, פוגע בגוף האשה ורואה את גוף האשה כטומאה גם מזלזל ב-ה' יתברך ופוגע ומכפיש אותו ממש.

המשיח אינו איזה פראייר המוציא לפועל את טינתך.

מי שלא אוהב את כל הבריות ואין לו רחמים על כל בעל גוף ולא מתפלל בכל לבבו לטובת הגויים, אינו מבקש משיח. אלא, הוא מבקש פראייר שיוציא את שינאתו וטינתו לפועל.

רק האוהב את גופו, את גופה של אשתו, ומכבד כל בעל גוף ומרחם על כל בעל גוף מבקש את משיח בן דוד באמת ובלב כן ושלם.

ב"ה

עצה לקראת ט"ו בשבט

לחשוב שכל אמירה בתלמוד הוא שיא החכמה, כי יש אמרות חכמות בתלמוד, זה כמו לחשוב כי כל פרי על עץ בשל כי יש פירות בשלים על העץ.

אפילו בפרדסים ומטעים הכי כמוסים בתנ"ך יש בכל עת ובכל עונה פירות יותר בשלים מאחרים על אותם העצים. זה רצון ה' שלא כל הפירות יתבשלו באותו זמן. תהליך ההבשלה הוא מדורג. כך אפשר להיות ניזון תמיד ולפי הצורך. בעלי שכל לא אוכלים בוסר ומשכנעים את עצמם כי פרי הבוסר מתוק ועסיסי. ובוודאי אדם חכם ורחמן לא דוחף בוסר בפי הזולת ומנסה להפחיד אותו לאמר כי עליו לאהוב את הטעם המר, החמוץ והיבש פן ה' יעניש אותו.

ב"ה

על אמירות כאלה מתרחשות לנשים מיתות משונות

"על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר" - מסכת שבת לא ב

על אמירות כאלה מתרחשות לנשים מיתות משונות וכל מיני צרות בעולם שלא נדע! כל סבל שאשה, יהודיה או גויה, עברה בעולם הזה הוא אך ורק בגלל אמירות כאלה. דם כל אשה, יהודיה או גויה, שהוכתה, שנאנסה, שהותקפה, שנרצחה ע"י גבר בגלל היותה אשה הוא על ראשו וידיו של האומר דבר כזה וחוזר עליו.

שה' ישמור עלינו מ"חכמים" כאלה - יהודים מלאי שינאה וטינה, השונאים את ה' ואת הבריאה גם יחד, מפיצים ארס וזורעים הרס בבריאה! זאת לא תורה. זאת לא יהדות. זאת עבודה זרה הכי נוראית שאפשר! זה כישוף גרידא היוצא מפי שדים מעוותים.

החכמה היא לא בריחה מהדת בגלל חולי נפש מגעיל כזה - אלא טיהור הדת והחזרתה לתפארתה כרצון ה'.

ב"ה

בפרק נ”ג של ספרו הנביא ישעיהו מדבר

על הנביא ירמיהו

תראו כמה פעמים האותיות י ו-ר או האותיות ה ו-ר או האותיות ו ו-ר מופיעות באותה מילה.

וְנִרְאֵהוּ וְלֹא-מַרְאֶה, וְנֶחְמְדֵהוּ

ירמיהו = 271 = ארע

זרע = 277 = וירמיהו

וזרוע = 289 = פטר = ירמיהו חי

יִרְאֶה זֶרַע

יִרְאֶה יִשְׂבָּע

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1053.htm

ב"ה

נוקבא

כל הקשור לנקבה מאד נעלה וקדוש, אבל יחד עם זאת, מאד מעשי, מאד ממשי מאד עכשוי מאד מובן וברור. אם הדברים נשמעים אזוטריים - לא הובנו. הנקבה היא קדושה בממשות, בגשמיות. אם הדברים נשמעים "רוחניים", לא הובנו.

בת = ברר

אם הדברים אינם ברורים, לא הובנו.

בכל פעם שניסיתי לקרוא ספרי קבלה חשבתי: מה אתם מבלבלים ת'מח? בכל הקשור ל"נוקבא" הדברים היו הכי לא לענין.

אצל הנביאים הדברים ברורים. יש סיבה כי הגימטריה של ישעיהו היא 401 = את. יש סיבה כי דוד = בת תורה = 1013 = 14.

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֵלִיָּהוּ
מלכים א יז:י"ג

אליהו = > אליו וגם אליה

וַתֵּלֶךְ וַתַּעֲשֶׂה, כִּדְבַר אֵלִיָּהוּ; וַתֹּאכַל הוא-והיא (הִיא-וָהוּא) וּבֵיתָהּ, יָמִים.
מלכים א י"ז:ט"ו

הוא והיא = 34 = היא והוא = כדוד = כבת תורה
= 1033 = 34 = כתב תורה = זוגות תורה = היה ברר תורה

המקובלים לא הגיע לרמה זאת. לכן, דבריהם נשמעים נשגבים ואזוטריים. דברי אליהו מעשיים עד מאד. אזוטרי לא מדבר אלי. המבינים תורה מדברים בפשטות.

ב"ה

עץ הדעת טוב ורע

עץ הדעת = 1449 = 450 = כל הנשמה

= גלוי ישעיהו = גו אמת = ילדה את

עץ הדעת טוב ורע = 1742 = 743 = מגן

טוב = 17 = הזה = ההוא = זהה = חשבון

= 1016 = 17 = שבח עולם = בן* שדי

= בן בקרבי = מסר בן דוד = בן דוד מכל דור

= בן דוד כפר = שבת בקרבי

= וקים מכל דור

*בן = 702 = שבת = ברך = צורות

= הארצות = רפואת השטן = 1701 = 702

= סוד הברית השטן = סוד הברית באהבה

= מעשה המרכבה באהבה = בת מכל דור

רע = 270 = ער = כרמי

= כל חברי = אחרי מתים

= אחרי האדם מת*

= 1269 = 270 = אבינו תקן

= אור נביא = נביא תקון = תקון חנה

= תקון כל אחד = תקון כל אהבה

*מת = 440 = לדתו = תהלה = לבבות

= מל לרפא כל גו

ורע = 276 = עור = האדרת אחרי מות

= 1275 = 276 = האדם אחרי מות

= עמך אחרי האמת

המת בתלמוד תורה קבור בעפר ארץ הקודש ועובר את תהליך הטהרה שגופה עוברת כשהוא עדין חי וער.

חי וער = 294 = מלכיצדק = עיר דוד

טוב ורע = 293 = פגרי = נגמר

= מזור לי = יזרעו = הפרח

= מבריא ויחיו = בריא ועד

= הבראה לכל = ענג לפני

= כל חכמה לפני = טוו עבר

= תקון כולל

תחית הגופה = 917 = תחית גופי = שם טוב

בעל = 102 = בלע = ארץ = 1101 = 102

בעל שם טוב = 1019 = 20 = היה

= חזה = חוגג  = עלץ חוה

= קרן חוה = עלץ הוגה = קרן הוגה

חי אחר המות = 678 = בהוה אחר המות

= כל חיים = הנביאים

ענג לכל = 203 = ענג ועד

= ברא = באר = אבר

= כל חכמה לכל = כל חכמה ועד

ענג לכל גוף = 1012 = 13 = ברא גוף

= אבר גוף = אהבה = אחד

ענג לכל הגוף = 1017 = 18 = חי

= בהוה = זהה עתיק הקדוש

= האהבה = אהבה בבשרך

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה לְחַי עוֹלָמִים!

הרב שמואל אליהו: ללמוד מהבנקים המוסלמיים

רבה של צפת קורא לבטל את ה"היתר עסקא" ולאפשר לשומרי מסורת לנהל חשבונות בנק ללא ריבית. צפו בדברים.

 

 

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/274873

ב"ה

ביאור ותיקון ענין הבתולה ההרה בנצרות

החייתי = 443 = מתג = גלית = בתולה

= לוה בת = לב אלישע

את עצמי = 611 = תורה = התור

= את הרה = את ההר

= אתה גבר = רות בבשרך

= 1610 = 611 = האם בבשרך

= הרה ישעיהו = ישעיהו חבר

= משה רבנו האב = אים

= אם ובת אם = ברא בתו

= אבות אשתך

החייתי את עצמי = 1054 = 55

= הכל = כלה = האדמה

= אליהו בא = אליהו אב

= החייתי את עצמי = את בתולה הרה

= בתולה הרה ישעיהו

מחיה = 63 = חנה = נביא = בונה

ענין בתולה הרה הוא הדרגה בה יהודי או יהודיה מחיה את עצמו ואת עצמה מהתורה ממש.

ב"ה

הבה נעשה מצות פאות כדת משה!

פאות = 487 = אנכי אתה = כולל את

=  כולל ישעיהו = פז הנשמה = פז כל עפר

=   כל עפר עיר ציון = כל ספרי עיר ציון

=  1486 = 487

= כל עפר עיר משכילות

= כל ספרי עיר משכילות

= פה בת

הבה נלמד בכולל ישעיהו!

הבה נתגולל בעפר עיר ציון!

ב"ה

המחילה: ברית המילה ברחמים

כך או כך, כל יהודי ויהודיה המבקש/ת לחוות את הדברים הכי כדאיים בחיים, שהם הדברים הכי עדינים וקשים לחוות, חייב/ת לעבור ברית מילה של כל אברי גופו או גופה – החיצונים והפנימיים.

התהליך יכול להיות מאד ארוך ומיגע. אבל יש אפשרות לעשות קיצור - בדרך יותר קלה, יותר עדינה ויותר יעילה.

כשאדם נפגע ע"י זולתו, הוא מפתח גלד כדי להגן על הפצע. זה תהליך טבעי ואף הכרחי ורצוי. הגלד מגן על הפצע ומאפשר התרפאות מתחת לו.

אולם, אם האדם לא נותן לרפוי לקרות, ומוריד את הגלד מתוך כעס וחזרה כפייתית על המעשה שפגע בו, הוא יפתח צלקת. הצלקת הקשה אכן מגינה על הפצע, אבל היא גם מקשיחה את הגוף, ואינה מאפשרת רגישות לדברים עדינים כלשהם. היא אף מגבילה את גמישות הגוף.

באיזה שלב בחיים, עלינו להוריד את הצלקת מעורנו כדי להמשיך ולחיות את החיים המלאים. זאת ברית המילה. ברית המילה היא הסרת הערלה – הצלקות המגינות על הגוף וגם מקטינות את היכולת שלנו לחוות דברים בחיים.

יש אנשים העוברים את המילה ע"י "שיפשוף". הם מחפשים בחיים כל מיני טרחות ה"מורידות מהם את העור". תהליך זה כואב וגם אינו יעיל כי לעתים קרובות הצלקות אינן משתפשפות, אלא נדחסות ונהיות לטושות. אז יש בגוף האדם "אבנים" דחוסות ומאד קשות והאדם יצטרך להוציא אותן מבשרו החי באיזה שלב.

הדרך הכי יעילה ועדינה לעבור את ברית המילה היא ע"י מחילה וחמלה.

המוחל הוא המוהל את עצמו ברחמים. וזאת הזדהות עם אברהם אבינו ממש.

בעל ברית הוא מלך = מל-ך. בעלי ברית המילה העצמית נקראים מלכים [= כ-מלים = יד מולים = 700 = שת = מולידים].

מו = 46 = תהלים = 1045 = 46

מוהל = 81 = מלוה = אנכי

= כונה = כסא

יד מוהל = 95 = דניאל = נולד = המוליד

= היודע = מלוה דוד = דוד מלוה = כסא דוד

= אנכי דוד

מוחל = 84 = ידע = סוד דוד = סוד יד

= נהיה יד = נהיה דוד

אברהם = 808 = רחם = ברא אדם

מל עצמו = 276 = עור

מלה עצמה = 280 = פר = עיר

מל את עצמו = 677 = זרעת = עזרת

מלה את עצמה = 681 = אפם = רות מלה

= מל תורה = סוד תורה = נהיה תורה

מלתי את עצמי = 1091 = 92 = פחד

= מילת תורה

המל את עצמו מל גם את עיניו ויכול לראות נכונה את תמליל התורה.

מחלתי = 488 = הגעתי = נחלת = פתח

אליהו = 52

כסא אליהו = 133 = אנכי אליהו = אליהו מוהל

= יְהֹוָה = י + שוא נע + ה + חלם + ו + קמץ + ה

= 2131 = 133

פתח אליהו = 540 = שמר = מחלתי אליהו

= הנה מלתי = מילת עולם שמחה = 1539 = 540

= מילת עולם גשמי