ב"ה

חורבן בתי המקדש

המילה בית היא חילוף של המילה בתי. האמירה חורבן בית מכריחה את האמירה חורבן בתי בו-זמנית.

היש קטסטרופה יותר נוראית מאשר חורבן בתי? אין דבר יותר כואב. אין דבר יותר קורע את הלב ומוציא את המעיים.

איך דבר כזה יוכל להתרחש בעולם?

כשיהודים השונאים את הנקבה מהרהרים בכל מיני השמצות בבתי המדרש נגד בנות הם מעצימים את השנאה נגד הבנות בבריאה ובתודעתם.

בזמן המשגל, אותם היהודים השונאים את הנקבה, ובכלל זה אותה הנקבה איתה הוא נאלץ, לדעתו, "לעשות מצווה בלית ברירה" (אריין ארויס, כמו שאומרים) יוצרים זרע. הזרע נוצר מהמחשבות במח הזכר בשעת המשגל. תאי הזרע הם המחשבות העיוניות של הזכר שבשעת ההפריה יתחילו להתפתח לעובר ברחם אמו. כתוצאה משינון המחשבות השליליות לגבי הנקבה, נולדים בנים בהם טבועה שנאת הנקבה ובנות נולדות עם שנאה עצמית מולדת.

חורבן הבית הראשון היה כנגד ההשמצות אודות לילית שהרהרו בהם.

חורבן הבית השני היה כנגד ההשמצות אודות חוה שהרהרו בהם.

הבית השלישי אינו מוקם כי עד היום הזה עדין מיחסים לבנות ישראל כל מיני פגמים ובכך מקללים את בנות ישראל שהן המקדש.

והנה אמתו של הדבר:

לילית = 480 = מולדת = תלמוד

חוה = 19 = הוגה

לילית חוה = 499 = גופי הנשמה = כל מקדש

שרה = 505 = לילית וחוה = הלכה למעשה

ישראל = 541 = אלה שרה = אלה לילית וחוה

= אמך

בני ישראל = 603 = משה רבנו = אלה בני לילית וחוה

הבית השלישי הוא תקון חורבן הבנות. אני ממליצה לכם, בני ישראל, להתחיל לבנות אותו ראשית כל בלבבותיכם.

OUTSTANDING MORAL DEBTS

There are a number of people who hold "outstanding moral debts" against me and their claims are justified. Dan and I went out to dinner this evening and, I admit; a pall of sadness began to descend upon me thinking about this. I thought: How can I be in a state of Joy when there are people who I love who are justifiably angry at me and I don't see a way to make amends? What right do I have to be Happy if others are unhappy because of things I did?
And then I saw in a flash: In a state of sadness, I most certainly will not be on a level of insight and "energy" high enough to be able to generate a solution. All I will do is be sad as a penance, but that will bring about no rectification.
THE ONLY CHANCE FOR RECTIFICATION TO OCCUR IS IF I WILL MYSELF TO BE JOYOUS DESPITE THE MORAL DEBTS I OWE.
Only then will I have a hope of reaching the Creative Moral Intelligence needed to find a solution to these problems.
We need to attain and sustain Joy not because it feels good. I'll say that again. We need to attain and sustain Joy not because it feels good.
We need to sustain Joy because it is our only chance of reaching the Wisdom necessary to rectify our Worlds.
I am not talking about being in a state of blissful ignorance. I am talking about being on the highest level of creative moral intelligence that we can so as to be able to see the solutions to problems that we cannot see from lower levels.
God *doesn't* require that we suffer and make ourselves miserable creatures because we have made mistakes stemming from the fact that we were unhappy. That thinking is wholly in error, it's cruel and it's useless and history proves that it does not fix anything.
We need to attain JOY not for ourselves but for the Creation.

ב"ה

יום הלדת - פרשת נח

בעברית תקינה האות ה' במילה 'הודלת' מנוקדת בקבוץ, ולא שורק. לכן אין בה האות ו והיא כתובה כך: הלדת. כאשר אנו מתעסקים בחילופים, עלינו לאיית נכונה את המילם כדי לגלות את האמת הטמונה והנסתרת.

כמו כן, כשאני כותבת אות סופית, אני מתכוונת לערך של האות הסופית.

יום הלדת = 616 + 439 = 1055 = 56 = נו = שישו לדתה

= התורה לדתה = שישו גאלתה

ביום הלדת = 1057 = 58 = בנו = נבו = נח = ביום גאלתה

ביום הלדתך = 1557 = 558 = חנך = מחיך = כל הגן

עכשיו, תקראו את פרשת נח שוב והפעם עם אור השמחה והאהבה בלב ובעיניים ועם חיוך על הפנים עבור הילוד הנולד היום ושישו את גאולתכם. במקום לדמיין לכם "מבול" תראו מלבו.

JOY, NOT LOVE, IS THE ANSWER

People say love is the answer. Love is not the answer. It is common knowledge and everyday observance that people often hurt the ones they love the most most terribly, most cruelly and most especially.

The love of miserable people is terrible and cruel, intense though it may be.

Unconditional Happiness is the answer.

It is a fantasy to think we are capable of Unconditional Love without first having the Self-mastery to induce and sustain Joy in our Hearts at will.

Love is not a matter of free choice. We "fall in love". We fall in love with those who we do, often despite knowing that that love is toxic and will come to naught but misery.

We love our children because they were given to us.

We are attracted to whom and what we are attracted without active participation. Yes, we "fall" in love - often in a blind stumble.

A spurned or unrequited lover may strike out in bitterness and even violence and revenge.

The ability to attain and sustain unconditional Joy in the heart, on the other hand, is never haphazard and never just occurs to us. We never fall into ongoing, unconditional Happiness. Happiness that is independent of circumstances and does not waver with the vagaries of fortune is always an act of Supreme Will and Self-discipline.

It is only when we have mastered our Hearts to the extent necessary to attain and sustain Joy in the heart that we can be trusted to love in a healthy and supportive manner.

Those who are in a state of Joy are never driven to seek revenge or harm. We may be madly in love. We may be blindly in love.

Joy, on the other hand, gives us wisdom and insight. No one was ever driven to the brink of destruction or Self-destruction by Joy.

No one ever said: Joy hurts.
It may be said that those who act obsessively do not really love and that is true, but what is preventing them from really loving is their misery.

The beginning of Wisdom is Joy, not Love. From the state of Joy, true, constant, mature, healthy Love follows as a matter of course. Rarely does Love create ongoing Happiness in and of itself in a person who is not possessed of Joy.

ב"ה

ההגשמה יש מאין

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים

= 913 + 746 + 317 + 248 + 816 = 3040 = 43 = גיל = גדול

הגשמה = 353 = שמחה = שבח גדול = יש גיל

= יש גדול = יש בראשית שמות ויקרא במדבר דברים

= 3350 = 353

הגשמה הגשמה = שמחה שמחה = 706 = עולם

ההגשמה = 358 = השמחה = משיח = ספר חי

= צהלה צהלה לכל חי

ההגשמחה הגשמה = 358 + 353 = 711 = העולם = אשתי = אין

= הגשמה משיח = הגשמה השמחה = שמחה משיח

ההגשמה ההגשמה = 716 = השמחה השמחה = קיום = בן דוד

ממש = 380 = מספר = ישע = לב שמח

כל הסודות בענין הוצאת יש מאין וביאת משיח נמצאים ברשימה זו. המבין השמח בחלקו יבין.

בברכות!

ב"ה

צמצום

צמ = 130 = קל = צהלה

צום = 696 = שמח שמח

צמצום = 826 = צהלה שמח שמח

ב"ה

ספר התורה כולו שמות של ה' יתברך

שמות = 746 = את משה = אתה ספר = את הספר = שעשוע

ספר = 340 = מכפר = מיצר = נצר

= צהלה צהלה לכל = צהלה עוד צהלה

התורה = 616 = יום = שישו = שושי

כל המילים והשמות בתורה מורכבים מהמונחים שפרושם שמחה. כל הניקוד הוא קולות הצחוק.

השם הויה הוא שיא הצחוק.

ב"ה

רחמים

רחמ = 248 = רמ"ח = חמר = מצחיק = על מצחי = על נצח

= במדבר = אשר מעולם = 1247 = 248 = עולם ישראל

= עולם שיא צחוק הויה

ים = 610 = יתר = האדם = עמך = דרות = אתה צוחק

= את הצחוק

רחמים = 858 = מצחיק האדם = מצחיק עמך

= מצחיק דרות = עמך עולם שיא צחוק הויה

= 1857 = 858 = עמך עולם שיא צחוק כל בית ישראל יחד

= 2856 = 858 = האדם עולם שיא צחוק הויה

ב"ה

רחמים

רחם = 808 = אברהם = ברא אדם

רחמים = 858 = ברא כל אדם

עד כאן, הכל בסדר ונחמד. אולם, יש שני חילופים שהפריעו לי מאז שמצאתי אותם. והם:

רחם = חשך = תחת

בבוא הזמן, הבנתי כי הרחמים הם באמת התיקון התחתון. אין ברחמים הרבה אור. אם כבר מישהו נברא כמסכן, או נמצא בצער, עלינו, לכל הפחות, לרחם עליו. אבל הרחמים אינם מושיעים. הם אפילו לא מנחמים, לעתים קרובות, אלא משפילים.

בגוף האדם הראש (= האשר) מעל הרחם. הראש מנהיג את כל הגוף. למה ומדוע? כי האשר הוא התיקון של מעלה. אין חכמה רבה בנסיון להציל אדם שכבר סובל, אלא למנוע את הסבל מראש. וזה השכל. כדי לתקן את העולם, עלינו לפעול מתוך שכל שבאשר. שכל לבדו לא יושיע. הוא אפילו יכול להיות קר וקליני. אולם, שכל שבאשר הוא חם ואוהב. היצירתיות והתחכום של השכל יחד עם החום והאהבה והרצון לצרף שבאשר הוא התיקון העליון.

אשר שבשכל = שכל שבאשר = 1153 = 154 = נקד

האמת היא: המילה אשר נמצא במילה רחם.

רחם = אשר + 307 = גדש אשר = שב האשר = שובך
= קשר עולם אשר = 1807 = 808

חלוף = 844 = קושר עולם לאשר = 1843  =844

גם כאשר אנו נוהגים ברחמים, עלינו להיות גדושים באשר ובכוונה לקשר את אלה שאנו מרחמים עליהם לעולם אשר ושמחה.